מצע המפלגה

המפלגה הליברלית החדשה תפעל לקידום הליברליזם בישראל ותפעל ליישם רפורמות ליברליות/קפיטליסטיות (*) משמעותיות. אנו מאמינים כי רבים מהשסעים בחברה הישראלית מחריפים כתוצאה ממעורבות ממשלתית מיותרת ומזיקה, כאשר כל קבוצה מנסה להשתמש בכוחה של המדינה לחזק את עצמה, על חשבון קבוצות אחרות. לתפיסתנו, הדרך לחברה בריאה ומשגשגת, מבוססת על העיקרון "חיה ותן לחיות".

(*) - קפיטליזם - השיטה המבוססת על חירות הפרט: על זכותו של כל אדם לחיו, חירותו ורכושו, ומכך על הזכות לסחור באופן חופשי, בשוק חופשי ללא כפייה.

עקרון יסוד חירות האדם

חברה מודרנית, ליברלית ותוססת תלויה בחופש הביטוי והעיתונות, בחופש הדת והחופש מהדת, בחופש התנועה ובחופש ההתאגדות. בחברה מתוקנת כל אדם ריבון על חייו ואינו כפוף לשרירות לבם של פקידי הממשלה.  

 

המדינה

תפקידה המרכזי של מדינה הוא להגן על חירות אזרחיה כך שיוכלו לנהל את חייהם בשלווה כרצונם, ללא חשש מאלימות וכפייה מצד הממשלה, אזרחים אחרים או איומים חיצוניים.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אך דמוקרטיה אפשר שתנכס לעצמה סמכויות טוטליטריות.
כדי שהמדינה תמלא את ייעודה חשוב שהשלטון יהיה מוגבל; שתהיה מערכת של בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות, שכל רשויות המדינה יהיו כפופות לחוק ושהמדינה תצמצם ככל האפשר את מעורבותה בחיי האזרחים.
הדמוקרטיה היא אמצעי לשמירת החירות, ולכן חירותו של הפרט הוא תנאי הכרחי לפעילותה.

 

חברה

1. מפרידים את הדת מהפוליטיקה ומחזירים אותה לפרט ולקהילה. דת היא עניין פרטי של כל אדם ואדם. מעורבות הממשלה במוסדות הדת גרמה לכפייה פסולה, לאפליית רווקים, רווקות ולהט"בים לעומת זוגות נשואים, לאיסור על תחבורה המונית בשבת, לבזבוז כספי מיסים ולרגשות איבה מיותרים בין חילוניים ודתיים. בנוסף, הכפפת הדת למוסדות המדינה גורמת לפגיעה בחופש הדת. הרבנות כמוסד ממלכתי, כפופה לחוקי הכנסת ולפסיקות בג"ץ, ולכן הכנסת ובג"ץ יכולים לכפות את דעתם גם בנושאים הלכתיים. המדינה משתמשת ברבנות כמכשיר כפייה גם על דתיים, שלעיתים נאלצים לנהוג על פי תקנות הרבנות הראשית גם בניגוד להלכה הנהוגה בידם. כדי להגן על חופש הדת של הקהילות והרבנים, צריך לשחרר את מוסדות הדת מאחיזתה של המדינה.

נישואים לטעמנו ניתנים להסדרה באמצעות חוזים וטקסים שיבחרו ע"י בני הזוג, בהתאם למסורתם, נטיית ליבם ואמונותיהם, כפי שהיה במשך אלפי שנים.  אנו תומכים בכיבוד נישואים אזרחיים בישראל.

כמו כן, נפעל לביטול כל איסור על פתיחת עסקים בשבת. אין זה מקומם של פוליטיקאים להתערב בשיקולים של בעלי עסק לגבי הפעלת העסקים שלהם בשבת. יש בכך פגיעה בזכויות קניין ושלהוב של מתחים דתיים. החלטות כאלה צריכות להיות מבוססות על רצונות חברי הקהילה המקומית. בצפון ת"א יש לשער שלבעלי מסעדות וסופרמרקטים יהיה אינטרס מסחרי בהפעלת העסק גם בשבת. לעומת זאת, בבני-ברק סביר שהאינטרס של בעל העסק יהיה שלא להפעילו בשבת. כך, בצורה וולונטרית, החלטות רציונליות יכבו את הלהבה המיותרת הזו.

לבסוף, נבטל את המונופול של הרבנות הראשית על כשרות. כפי שנהוג בקהילות יהודיות בחו"ל, תווי כשרות יינתנו ע"י רבנים פרטיים בעלי מוניטין, שיצטרכו לזכות באמונם של חברי הקהילה, כדי שלתו הכשרות של אותם רבנים יהיה משקל בעיני הסועדים. תחרות חופשית בין הרבנים האלה תוריד את עלויות הכשרות מבחינת בעלי העסק ותהפוך את התהליך כולו לנקי ויעיל.

2. מקשיבים לקול ההיגיון - שמים סוף ל"מלחמה בקנאביס". המלחמה הזו היא למעשה מלחמה ביותר ממיליון אזרחים נורמטיביים. המלחמה לא הביאה להפחתת צריכת הקנאביס אלא ליצירתה של תעשיית הברחות, גידולים פיראטיים והפצת סמים אשר מהווה את הליבה לתרבות פשע נרחבת, מרתקת משאבים מהמשטרה, ומבתי המשפט, פוגעת בכך ביכולת הממשלה להגן על אזרחיה מפני פשעים אלימים ואף מגדילה בעקיפין את יוקר המחייה. לתפיסתנו יש לחדול ממדיניות הרסנית זו, ובעקבות מדינות מתוקנות אחרות, לפעול למען לגליזציה מלאה של קנאביס. בנוסף על כך, נפעל לביטול רישומים פליליים בגין עבירות צריכת קנאביס. עם זאת, בראש ובראשונה, נפעל להפסקת התעללות המדינה בחולים הזקוקים לקנאביס רפואי. כל רופא ופסיכיאטר בישראל, יורשה לרשום קנאביס לכל חולה, על כל בעיה, בכל כמות אותה יקבע הרופא. החולה יוכל לשנות את סוג הקנאביס עפ"י רצונו, במגבלת הכמויות שקבע הרופא. כמו כן, החולה יורשה לייבא בעצמו מחו"ל את הקנאביס שרשם לו הרופא.

3. מקצרים את משך השירות, מפסיקים לגייס חיילים מיותרים ומציעים שכר הוגן. צה"ל כיום אינו מקיים שוויון בנטל, גם לא בין החיילים שמתגייסים לשורותיו. חלק מהחיילות והחיילים מגויסים לתפקידים קשים ומסוכנים מבלי שיראו תגמול ממשי על כך, וחלק מגויסים למערכים מיותרים המאופיינים באבטלה סמויה וחוסר יעילות משווע. כל הוועדות שבדקו את הנושא, בן-בסט, שפר וברודט, קבעו כי ניתן לקצר את משך השירות בצה"ל מבלי לפגוע בתפקודו. לצערנו הממסד הפוליטי הקיים לא קידם רפורמה זו ולכן אנו נפעל לכך. לצד קיצור השירות והחיסכון במשאבי הצבא, יש להפוך יותר ויותר מסלולים בצה"ל למסלולי התנדבות במתכונת מקצועית כששכר הוגן בצדם. צה"ל יוכל לבחור אילו חיילים הוא פוטר מגיוס, ובתנאי שכל חייל שיגוייס יזכה לתגמול הוגן בהתאם לתפקידו.

4. אומרים לא למאגר הביומטרי. אנו מתנגדים מכל וכל למאגר הביומטרי שכופה על אזרחי ישראל למסור את נתוניהם הביומטריים. זאת על אחת כמה וכמה נוכח דליפתם בעבר של מאגרי מידע ממשלתיים דומים והשימוש למטרות זדון שנעשה בהם. אין אלא לשער שגם מאגר זה ידלוף, דבר אשר יקל, בין השאר, על זיהוים של ישראלים על ידי גורמים עוינים בארץ ובחו"ל. גם מבלי שידלוף, המאגר פגיע לשימוש לרעה. למשל, לנוכח שיעורי הרשעה בפלילים בישראל המתקרבים ל-100%, המאגר פותח פתח לשחיתות הכוללת שתילת ראיות ו"קיצורי דרך" משטרתיים בחקירה. את מטרות המאגר ניתן להשיג בפשטות על ידי תעודות זהות חכמות שאינן פוגעות בפרטיות האזרח ואנו נקדם תכנית זו כחלופה למאגר.

5. שומרים על החופש הדיגיטלי שלנו. פרטיות היא חלק בלתי נפרד מחברה חופשית. אנו נתנגד לכל ניסיון ממשלתי לרגל אחר תעבורת האינטרנט של אזרחים ישראלים.

6. מעבירים את החינוך לקהילה ומאפשרים בחירה בחינוך. לתפיסתנו חינוך שמנוהל במסגרת קהילתית יהיה קשוב יותר לצורכי כל תלמיד והוריו בהשוואה למערכת חינוך ריכוזית המנוהלת על ידי משרד החינוך. אנו תומכים לפיכך ברפורמה מבנית, מהותית במערכת החינוך שתאציל למוסדות חינוך, מנהליהם ומוריהם אוטונומיה ניהולית, תקציבית ופדגוגית בניגוד למצב השורר כיום בו תכנון "מלמעלה למטה" נכפה ע"י משרד החינוך. אנו נפעל לאפשר לכל הורה את החופש לבחור את מוסד הלימודים עבור ילדו וביטול שיטת אזורי הרישום. בנוסף נחתור להעניק לבתי הספר השונים חופש רב הרבה יותר בקביעת שיטת הלימוד, תכני הלימודים ומצבת המורים בכדי לאפשר גיוון ופלורליזם בהתאם לצרכים השונים והייחודיים של כל ילד. במקום שיטת ההקצאה הממשלתית של תקציבי החינוך הנהוגה היום (שיטת השעות) אנו תומכים בשיטת השוברים (וואוצ'רים) המייצרת מתאם מלא בין מספר התלמידים הלומדים במוסד החינוכי לבין התקציב הממשלתי אותו הוא מקבל. איננו רואים כל פסול בכך שתתאפשר תחרות חופשית בין בתי הספר אלא נהפוך הוא; אנו סבורים כי תחרות תביא לשיפור החינוך ולהפיכתו לקשוב יותר לצרכים השונים העולים מההתפתחות החברתית והטכנולוגית של המאה ה 21. הרפורמה גם תומכת בתגמול למורים על פי כישורים ולא על פי וותק, ומאפשרת גמישות באופני ההוראה, דבר אשר יעלה את מעמד המורה, את הסיפוק של המורה והאטרקטיביות של מקצוע ההוראה, כמו גם יעלה את רמת ההוראה הכללית. לא ניתן לארגוני המורים להמשיך ולסכל כל רפורמה מבנית במערכת החינוך.

7. מוציאים את ענף ההימורים מזרועות הפשע המאורגן. ממשלת ישראל פצחה במלחמה כנגד כל משחק הכרוך בהימורים, לרבות משחק הפוקר ומגוון משחקי מזל ומשחקים אחרים. מלחמה זו הביאה לכך ששוק זה מנוהל באופן שחור על ידי הפשע המאורגן ומניב לו רווחים נאים בחסות ממשלת ישראל. אנו רואים בעמדה זו צביעות ברורה נוכח מונופול ההימורים הממשלתי בדמות מפעל הפיס והטוטו שמאפשרים, ואף מקדמים הימורים. יתרה מכך, איסור זה מונע מאילת ומערים אחרות להצטרף לשורות ערי תיירות מערביות אחרות המציעות שירותי קזינו, ובכך אובד פוטנציאל תיירותי רב. אנו נפעל לפיכך לביטול האיסור על ההימורים, הוצאת התחום מידי הפשע המאורגן והפעלת פיקוח שיימנע מאנשים לאבד את כל ממונם.

8. משחררים את שוק התקשורת ומאפשרים ריבוי ערוצי טלוויזיה וחברות כבלים. אנו נפעל לניתוקה המוחלט של העיתונות בפרט, והתקשורת בכלל, מהפוליטיקאים והממשלה. תקשורת שקיומה תלוי בגוף שאותו מוטל עליה לבקר אינה מסוגלת למלא את תפקידה כראוי. יש לאפשר לכל אדם להפעיל ערוץ טלוויזיה ללא צורך בזיכיון וללא פיקוח ממשלתי. ערוצי תוכן באינטרנט יהיו משוחררים לחלוטין מכל פיקוח, רישוי, דרישה לזיכיון וכל התערבות מדינתית מכל סוג. יש לסגור את משרד התקשורת, את הרשות השנייה, את המועצה לשידורי כבלים ולוויין, את מנהלת הסדרת השידורים לציבור ואת המועצה לביקורת סרטים. יש להפריט או לסגור את "כאן" ואת גל"צ; אלו אינם מתפקידיה של המדינה.

כלכלה

 

ניסיון החיים של 250 השנים האחרונות מראה שכלכלה חופשית (הנקראת גם קפיטליזם, כלכלת שוק, תחרות חופשית, יוזמה חופשית) מעלה דרמטית את רמת החיים של כלל האוכלוסיה. מחקרים אף מוצאים קורלציה חיובית בין כלכלת שוק לבין מידת ההוגנות והנדיבות של האוכלוסייה. המפלגה הליברלית החדשה תקדם את הקפיטליזם בישראל.

1. מוזילים את מחירי הדיור, מחזירים את הקרקעות לעם ומפשטים את הליכי הבנייה. ישנן שתי סיבות עיקריות למחירי הדיור הגבוהים בארץ. ראשית, ממשלת ישראל שולטת על רוב קרקעות המדינה באמצעות גוף מסורבל בשם מנהל מקרקעי ישראל. המחסור באישורי המנהל גורם להיצע קרקעות נמוך באופן מלאכותי ולכן - למחירי דיור מופקעים. אנו נפעל להשיב את קרקעות המדינה לבעליהן האמתיים - העם. נקדם את הוצאתם למכרז של כל קרקעות המנהל (למעט שמורות טבע, תוואי תשתיות, מתקני צבא וממשל וכדומה) במכרזים הוגנים ושקופים, והדבר יביא להפחתה מיידית במחירי הדיור. שנית, יוקר המגורים בישראל גבוה גם בשל הליכים בירוקרטיים מורכבים וחסרי כל הגיון. כפי שיודע כל אדם שניסה לקדם בנייה בארץ, מדובר על תהליך רב שנים, רב ייסורים, ולעיתים כרוך בשחיתות. כשאי אפשר לצלוח את הבירוקרטיה, מה הפלא שההיצע לא גדל והמחירים בשמיים? אנו נאמץ את תכנית "קו ישר" לרפורמה מקיפה בהליכי התכנון והבנייה, כך שישראל תתקדם לסטנדרט בנייה מערבי. לבסוף, נפעל לתיקון עיוותי ארנונה שגורמים, בין היתר, להעדפה מוגזמת של בנייה מסחרית על פני בנייה למגורים.

2. משחררים את המשק לתחרות אמיתית - פותחים לתחרות מונופולים ממשלתיים. שחרור המשק מחוקים המונעים כניסת מתחרים, ומדכאים יזמות וחדשנות, הוא הדרך הטובה ביותר להילחם בריכוזיות, במשכורות נמוכות וביוקר המחייה. מקור רבים מהמונופולים והקרטלים בישראל הוא בחקיקה ממשלתית פרוטקציוניסטית הפוגעת בחופש העיסוק. אנו נפעל לביטול שיטת ה"מועצות" בתחום החקלאות אשר מכתיבות מכסות ייצור, מחירים ועוד: מועצת החלב, מועצת הזיתים, מועצת הצמחים, מועצת הדבש ושאר המועצות. נפעל אף למען ביטול מונופולים כמו מונופול המלט של חברת נשר, ולמען הפרטת מונופולים ממשלתיים כמו חברת החשמל והנמלים. עובדי המונופולים מושכים משכורות מופקעות תחת איומי שביתה, בלי קשר לרמת השירות הירודה ולחוסר שביעות הרצון של הלקוחות. את חברת החשמל יש לפרק לתחנות כוח שונות ולהנפיקן בבורסה באופן שקוף. באופן דומה נפעל לביצוע רפורמה מקיפה ברכבת ישראל. נקדם הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול שיתחרה בנתב"ג, ע"י יזם פרטי ובהפעלתו, וללא מעורבות של רשות שדות התעופה. יש לאפשר כניסה לארץ של בנקים וחברות ביטוח זרות ולאפשר הקמת בנקים חדשים. אנו נפעל להפיכת כלכלת ישראל לכלכלה חופשית יותר. ביטול חסמים מיותרים אלה יביא לעלייה ניכרת בכוח הקנייה של הישראלים.

3. מפחיתים משמעותית את נטל המס. מיסוי נמוך משמעו יותר עבודה, משכורות נטו גבוהות יותר, מחירים נמוכים יותר ורווחה רבה יותר לכל שכבות החברה. אנו נפעל להפחתה אחראית של נטל המס, לצד ייעול והפחתת הוצאות הממשלה. לתפיסתנו, המדינה עושה שימוש לא יעיל בכספי המיסים בהשוואה לשימוש שעושה בהם האזרח ממנו הם נגבו. מיסוי נמוך יאפשר יותר יוזמה, יגדיל את היקף העבודה והייצור במשק, וכך יוביל להתעצמות יכולתם הכלכלית של אזרחי המדינה לעזור לעצמם ולאחרים. רמת המיסים הגבוהה בישראל פוגעת באזרחים, מעודדת ירידה מהארץ, מגדילה את הכלכלה השחורה, גורמת לעליית מחירים ומרתיעה משקיעים זרים מלהשקיע במדינה. אנו נפעל לפישוט מערכת המס. מערכת המיסים בישראל מסובכת ביותר וכוללת שלל סעיפי פטור וזיכוי ממס לקבוצות לחץ שונות אשר מעוותים את המשק. לכן, יש לפשט את קוד המס ולבטל את הפטורים במטרה להקטין את המשאבים הנדרשים לגבייה, להקטין את התמריץ להעלים מס, ולאפשר מערכת מיסוי פשוטה ולא פולשנית.

4. משחררים את המשק מאחיזת ההסתדרות וועדי העובדים החזקים. אנו נשיב לאזרחי ישראל את החופש מהתאגדות. כלומר, נפעל לביטול חוק השליש, כך שכל עובד שאינו מעוניין להתאגד לא יחוייב לשלם מיסי חבר לארגון העובדים. כמו-כן, נפעל לביטול מעמדן החוקי של האגודות העותומניות, כך שתהיה תחרות אמיתית בין ארגוני העובדים. אנו נפעל להגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים ונפעל לקדם חוקי שביתה הוגנים. אין כל קשר בין חוקי השביתה הנוכחיים המקנים כוח אדיר לוועדי עובדים לבין זכות השביתה. חוקי התאגדות הוגנים, שאינם נותנים כוח לא מידתי בידי אחד מהצדדים, חשובים לתפקוד המשק והמגזר הציבורי. עוצמת הוועדים החזקים היא כזו שעצם האיום בשביתה, הופך את אזרחי ישראל לבני ערובה ומביא לתגמול העובדים שלא על פי תרומתם אלא בהתאם ליכולתם לגרום נזק. המצב בו העובדים השובתים, על הנזק הרב שהם ממיטים על אזרחי ישראל, חסינים לחלוטין מפני תביעה בגין נזקי הפרת חוזה העסקתם, ובגין הנזק שהם גורמים הוא בלתי נסבל. ביטול שיטת החסינות ייאלץ את וועדי העובדים להביא בחשבון את עלויות השביתה ולשקול באופן ראוי את השימוש בה. הקטנת כוחם של ועדי העובדים החזקים תאפשר תפקוד אמין ויעיל יותר של המגזר הציבורי ותגדיל את מספר מקומות העבודה במשק. כמו כן, ריסון עליית השכר בחלקים האלימים של המגזר הציבורי יעזור בריסון הוצאות הממשלה ויאפשר, בסופו של דבר, להורדת נטל המס על כלל אזרחי ישראל.

5. מצמצמים את משרדי הממשלה. מנגנון ממשלתי מצומצם ושקוף הוא תנאי מקדים לממשל תקין, לכן נפעל להגביל במסגרת חוק יסוד הממשלה את מספר השרים. אנו נפעל להגבלת סמכויות לא מידתיות של משרדי הממשלה השונים, לביטול משרדי ממשלה מיותרים, ולאיחוד משרדים אחרים. כמו כן, נפעל לביטול האפשרות למנות שרים בלי תיק. זהו לתפיסתנו צעד חשוב לניהול יעיל ושקוף יותר של הממשלה, ולצמצום ניכר בעלות המנגנון הממשלתי. כל חריגה משמעותית ממבנה ממשלה פשוט הכולל את 6 משרדי הממשלה העיקריים: משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ומשרד החוץ מהווה לתפיסתנו ביטוי לניוון מערכת הממשל, בזבוז כספי הציבור וסיבוך בירוקרטי מיותר. לבסוף, על מדינת ישראל להתקין חוקה ליברלית שתמסד את מעמדן של זכויות האזרח.

6. הופכים את ישראל לאזור סחר חופשי ומורידים את מחירי המזון. חופש המסחר הוא תנאי יסוד בעידן המודרני לכלכלה איתנה. חסמי המכס, בעיקר בתחום המזון, הביאו לייקור חריף בעלויות מוצרי הצריכה. לתפיסתנו הגבלות המסחר בדמות מכסים, מיסי קנייה, איסורים על ייבוא והיטלי היצף, מטיבים עם קבוצות אינטרסים ופוגעים בכלל האזרחים. למעשה, הפגיעה היא בעיקר בעשירונים הנמוכים שמוציאים חלק יחסית גבוה מההכנסה שלהם על מזון. לכן, ההגבלות על יבוא מהוות צעד אנטי-חברתי מובהק. אנו נפעל לביטול מדיניות הפרוטקציוניזם הנהוגה כיום בעבור תעשיות "מקורבות", ולמען הפיכתה ההדרגתית של ישראל לאזור סחר חופשי. כלומר, נפעל לביטולם ההדרגתי של כל המכסים, מכסות הייבוא, מיסי הקנייה, איסורי הייבוא, ודרישות התקינה הייחודיות ממכון התקנים הישראלי עבור כל מוצר, גם אם כבר ברשותו אישור מהגופים המקבילים בארה"ב או באיחוד האירופאי. לדוגמא, נפעל למתן אישור יבוא אוטומטי לכל מוצר שיש לו כבר תו תקן ממדינה ב-OECD, וזאת ללא צורך במעורבות מכון התקנים הישראלי.

7. דואגים לסביבה אטרקטיבית לעסקים. כלכלת ישראל סובלת מנטל של חוקים ותקנות (רגולציה) שהוא בין הכבדים בעולם המערבי. עפ"י מדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, ישראל עומדת במקום ה-35 בעולם. המשמעות היא שרוב המדינות המפותחות בעולם נהנות מעול רגולטורי קל מזה של ישראל. זוהי טרגדיה שהיזמות הישראלית הידועה נתקלת בכאלה חומות של רגולציה. יש בכך חוסר צדק משווע וטיפשות כלכלית, ואנו נפעל לחיסול הבעיה. רגולציה מיותרת, כמו זו הנהוגה בישראל, פוגעת בעיקר בעסקים קטנים, מובילה לעלייה ביוקר המחיה, לפגיעה בתחרות החופשית, לחוסר יעילות, לשחיתות ולפגיעה כללית ברמת החיים. אנו נקדם דה-רגולציה עמוקה ונרחבת בכלכלת ישראל עד שנביא את המדינה לעמוד בעשיריה הראשונה במדד קלות עשיית העסקים, לצד מדינות כמו ניו-זילנד, סינגפור, דנמרק, דרום קוריאה, ארה"ב ובריטניה.

8. מנהיגים מדיניות תקציבית ומוניטרית אחראית. איזון תקציבי, מטבע יציב ושערי חליפין חופשיים הם אבני יסוד של צמיחה כלכלית בריאה. לתפיסתנו, ריבית נמוכה באופן קבוע וגירעונות תקציביים אינם הדרך לצמיחה ארוכת טווח והם מביאים לעלייה חסרת אחריות בחוב הלאומי, לשחיקת חסכונות הציבור ולעיוות המשק. אנו נפעל לקידום רפורמה שתפחית את יכולתו של בנק ישראל לחולל אינפלציה ולבצע ספקולציות מט"ח בסכומים המגיעים למיליארדי דולרים על גבו של הציבור, ושתפחית את תלותו של המשק בהחלטותיה של ועדה מצומצמת. נוסף על כך, נפעל למיסוד מנגנון חוקתי האוסר על מדיניות הרסנית של גירעון כרוני, על ידי חיוב הממשלה בהפחתת הוצאות אוטומטית וצמצום קבוע של נטל החוב, עד חיסולו.

9. יוצאים מהפקקים. פקקי התנועה בישראל הם בלתי נסבלים ואף הולכים ומחריפים משנה לשנה. פקקים אלה מגדילים את זיהום האוויר, מביאים לבזבוז זמן וכסף ופוגעים בפריון הכלכלי. אנו נפעל לריסון הפקקים האלה ע"י מתן אישור גורף להפעלת תחבורה המונית על ידי יזמים פרטיים בפיקוח מינימלי. נאפשר ליזמים לקבוע בעצמם את אמצעי התחבורה, את תדירות ומסלול הקווים, וכמובן נאפשר שימושים באפליקציות מתקדמות בסמארטפונים. כמו כן, נאפשר carpooling בתשלום וניתן רישיון גורף לאובר ולחברות אחרות מסוגה. לבסוף, נפעל לקידום הטלת אגרת גודש שבלעדיה, בעיית הפקקים לא תבוא על פתרונה. יש להדגיש שמדובר באגרה שלא מעלה את נטל המס הכללי אלא מחליפה מסי דלק (בלו) ומס קניית רכב. בין היתר, זהו בעצם תשלום פרו-חברתי שמשפר את רמת חייהם של תושבי הפריפריה שאינם סובלים מפקקים - ולכן ישלמו תשלומי גודש נמוכים - אך יהנו ממחירי רכב ודלק נמוכים יותר ממחירם כיום.

 

הסכסוך הישראלי-ערבי ותהליך השלום

נעמיד בראש סדר העדיפויות את ביטחון ישראל וביטחון אזרחי ישראל ואנשי כוחות הביטחון, לצד השאיפה לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם ויחסים של שלום הוגן עם שכנותינו. כל זאת תוך הכרה בכך שחובתה הבסיסית ביותר של המדינה היא הגנה על אזרחיה מפני תוקפנות חיצונית. אנו מתנגדים להקמת ישות ריבונית מדינית ממערב לירדן בנוסף למדינת ישראל, ובכל מקרה אנו נפעל להבאתו של כל הסכם שלום למשאל עם, שכן דעתנו היא ששאלות כה גורליות ומכריעות חייבות להיות מיושבות בדרך של דמוקרטיה ישירה.